רבים הם סגנונות החיים המשותפים של בני זוג בדורנו. יש שנישאים בטקס דתי בארץ, יש שנישאים בטקס דתי ו/או אזרחי בחו"ל, ויש שאינם נישאים כלל, בין כי אינם חפצים בכך, ובין כי הינם מנועים מכך, לעיתים אף מסיבות שבדת. באשר לזוגות אשר נישאים, חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע כי הרכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג בטרם נישא יישאר שלו בעת הפירוד, ואילו הרכוש שהצטבר לאחר ברית הנישואין, בין עם נרכש מעמל כפו של הגבר, מעמל כפה של האישה, ומעמל כפם של שניהם במשותף – רכוש משותף הוא.
לחוק יש מספר סייגים שהוצאו מגדר רכוש משותף, וביניהם מתנות וירושות שנתקבלו ע"י כ"א מבני הזוג. בני זוג אשר אינם חפצים שחוק יחסי ממון יחול על מערכת היחסים הממונית ביניהם, ומבקשים להחיל על יחסיהם סידור החורג מזה הקבוע בחוק, חובה שיערכו הסכם ממון, בין שיאושר בפני נוטריון (דבר שמותר לעשות בטרם עריכת טכקס הנישואין) ובין שיאושר בבית המשפט לענייני משפחה (חובה באשר לבני זוג נשואים). מטרת הסכם ממון היא להסדיר את הזכויות הרכושיות של בני הזוג במקרה של פירוד.
הואיל ולפי הסטטיסטיקות היום (המספר משתנה ממחקר למחקר) מעל שליש מבני הזוג החיים בצוותא נפרדים (בין שנשואים ובין שאינם כאלה), הרי שאין אנו עסקינן בתיאוריה, אלא בנושא שמתרחש הלכה למעשה יום יום בחברתנו. יש כאלה ששואלים לשם מה בעצם לטרוח ולערוך הסכם ממון – הרי די לצרה בשעתה ובכלל לא נעים לדבר עם בן או בת זוג על ענייני ממון שעה שעומדים למסד קשר ע"י באמצעות מגורים בצוותא. כאן המקום להזכיר כי לא רק בני זוג שאינם מתכוונים להינשא יכולים לערוך הסכם ממון, אלא אף בני זוג שאכן עומדים להינשא כדין, וזאת כאמור במידה והם מעוניינים לשנות את ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג. אמנם חוק יחסי ממון מתייחס הסכם הנערך בטרם נישואין באשר לבני זוג העומדים להינשא, אך לדעת המחבר ההסכם יהא תקף אף אם בני הזוג לא יינשאו הלכה למעשה. נראה כי הסעיף בחוק אשר מדבר על עריכת הסכם בין בני זוג אשר עומדים להינשא הוכנס בלחץ החוגים הדתיים במדינתנו.
אין ספק שאין זה מן הדברים היותר נעימים לשוחח על יחסי ממון ושאלות של רכוש שעה שבני הזוג עסוקים ברומנטיקה ובבניית חיים משותפים, אך מציאות החיים המודרניים מחייבים התאמת המסגרות ההסכמיות לאותן מסגרות. בל נשכח כי בשעת יסוד הקשר הכל נראה ורוד ויפה, אך כאמור לעיל מעל שליש מהזוגות מחליטים לשים קץ לזוגיותם, ואז, מן הסתם, הרבה יותר קשה להגיע להסכם מאשר בשעת יסוד הקשר. לכן ללא ספק העת המועדפת לערוך הסכם ממון ולאשרו כדין היא בטרם מתחילים בחיים תחת אותה קורת גג.
מי בכלל זקוק להסכם ממון ומדוע? כמרומז לעיל הסכם ממון בא כדי להסדיר את היחסים הממוניים בין בני הזוג, וזאת כאשר רצון בני הזוג הוא לחרוג מן ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון. להסכם ממון חשיבות מכרעת בעת פירוד הקשר, כי הרי ההסכם הוא אשר יקבע את אופן חלוקת הרכוש בין הצדדים. כאשר בני הזוג מתחילים את חייהם המשותפים ממקום כלכלי לא שווה, למשל, לצד אחד רכוש רב ואילו מצבו של השני אינו כזה, הרי שבד"כ הצד בעל הרכוש מעוניין למנוע מצב בו בעת הפירוד הוא יצטרך להיפרד ממחצית רכושו לטובת אהובתו לשעבר, או ההיפך, האישה תיאלץ למסור לאהובה לשעבר מחצית מכל רכושה. כ"כ כאשר למי מבני הזוג ילדים, הרי שלעיתים יש להם עניין להבטיח כי רכוש מסוים יעבור לאחד הילדים או יותר, בין כאשר עודם בחיים או חלילה לאחר פטירתם.
הסכם ממון גם יכול להסדיר את נושא המזונות במקרה של פירוד, דבר שימנע ככל האפשר מחלוקות אף בנושא זה אם יחסי הזוג יעלו על שרטון. כעקרון, יש בהסכם ממון כדי למנוע, עד כמה שהדבר ניתן, מחלוקות והתדיינות משפטית בין בני הזוג הנפרדים, כאשר לרוב בתי המשפט יכבדו הסכם ממון. עוד יצוין כי תקיפת הסכם ממון שאושר בבית המשפט או בפני נוטריון כדין אינה בין המהלכים המשפטיים היותר קלים. נטל הראיה על תוקף ההסכם רובץ על כתפי התקוף, אשר ייאלץ להוכיח לבית המשפט מדוע אין לקיים את ההסכם ואיזה פגם נפל בעריכתו/כריתתו, מבחן שאינו קל כלל ועיקר. בהתחשב בעובדה שהסכם ממון מאושר כאמור או בבית המשפט או בפני נוטריון, וכי על בתי המשפט/הנוטריון לודא כי אכן ההסכם משקף את רצון שני בני הזוג, הרי שמכאן שתקיפתו קשה ונטל ההוכחה כבד למדי.
הסכמי ממון הינם תופעה שכיחה במערב ובמיוחד בארה"ב מזה שנים רבות, ואף הפכו להיות די נפוצים במקומותינו בשלושת השעורים האחרונים. נהוג לערוך את ההסכם אצל עורך דין, כאשר בני הזוג מעבירים לו את עקרונות ההסכם, ועורך הדין נותן לו ביטוי משפטי מחייב. אך אין די בעריכת ההסכם כאמור לעיל, אלא יש אף לדאוג לאישורו כדין' כ"כ עקב תיקון לחוק הוענקה סמכות אף לנוטריונים לאשר הסכמי ממון, דבר שלא רק הקל הן על בני זוג והן על המערכת המשפטית, אלא מקצר את הזמן בין עריכת הסכם הממון, חתימתו ואישורו, כך שהיום עריכת ואישור ההסכם ממון אינו תהליך ארוך ומסובך כלל. כאמור , הסכם ממון שנערך לאחר עריכת טקס נישואין חייב להיות מאושר בבית המשפט.
לשיטתנו, על אף העובדה שניתן לאשר הסכם ממון בפני נוטריון, רצוי כי האישור יעשה ע"י בית המשפט לענייני משפחה. שני בני הזוג חייבים להופיע בפני שופט אשר שואל אותם אם הם קראו והבינו את ההסכם על כל משמעויותיו וכל השלכותיו. השופט אף בודק את ידיעת הצדדים באשר לתנאי ההסכם, למשל, אם הוא נוטה לטובת אחד הצדדים, על השופט לברר כי אכן הצד השני מודע לחוסר האיזון ומסכים לו. היתרון הגדול באישור ההסכם בפני שופט טמון בכך שאין זה דבר של מה בכך לבטלו בשלב מאוחר יותר – אין זה אומר שקל יותר לבטל הסכם שאושר בפני נוטריון, אך לדעת המחבר תקיפת הסכם שאושר בביהמ"ש ישית על התוקף משימה קשה למדי. לסיכום, כמו כל דבר בחיים, ככל שיש יותר להפסיד, כך יש להקפיד יותר על אופן עריכת הסכם הממון ולאשרו בבית המשפט לענייני משפחה או בפני נוטריון.
